יפה שירה גואטה נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.הוגשה תביעה להכיר בפגיעה ברשתית העין בפגיעה בעבודה כמשמעות החוק.

2.הצדדים הגיעו להסכמה על עובדות כדלקמן:

א.ביום 24/3/09 בעת ובמהלך עבודתה של התובעת ותוך שהאחרונה בדקה חלקים במכשיר OGP נחבלה התובעת באזור הרקה, בצד ימין, מעל העין.

ב.       ביום 29/3/09, מספר ימים לאחר החבלה, ובדרכה של התובעת

מהעבודה אל תחנת האוטובוס, ראתה התובעת "הבזקי אור" בעין ימין.

3.בית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי את דר' צדוק דוד מביה"ח אסף הרופא.

אלה השאלות שהופנו למומחה.

א.       מה הליקוי ממנו סובלת התובעת בעינה?

ב.        האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובעת בעין ימין לבין האירוע בעבודה

מיום 24/3/09 כמפורט לעיל.

ג.      במידה והתשובה חיובית – האם השפעת האירוע פחותה מהשפעת גורמי

סיכון אחרים הקיימים אצל התובעת, באם קיימים?

4.בחוות דעת המומחה מיום 19.11.11 נקבע :

"א.בעין ימין יש היפרדות זגוגית עם קרע ברשתית מוקף בלייזר.

ב.ככלל אין קשר נסיבתי. אך בספרות יש תיאורי מקרה בודדים לקשר נסיבתי כזה, על כן אני קובע שיתכן ויש קשר נסיבתי (או לכל הפחות ניתן לומר שלא ניתן לשלול קשר נסיבתי שכזה).

ג.כפי שציינתי למעלה גורמי סיכון מובהקים להיפרדות זגוגית חדשה הם מגדר נשי וקוצר ראיה. שני הנ"ל מתקיימים כאן (אומנם בתיק התובעת לא ציינו מספרי המשקפיים אך על סמך תאור הרשתית ניתן להניח שיש קוצר ראיה בינוני- גבוה). גורמי סיכון שהיפרדות זגוגית תגרום לקרע ברשתית הינם קוצר ראיה והזדקקות של הרשתית (לטיס) ודני אלה מתקיימים כאן.

טראומה קהה לראש כגורם סיכון להיפרדות זגוגית או קרע ברשתית מתואר בצורה נדירה".

5.ביום 15.3.12 הועברו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן:

א.התובעת, לשיטתה ועל פי הידוע לה, אינה סובלת ומעולם לא סבלה מקוצר ראיה ו/או מהפרדות זגוגית והייתה בריאה לחלוטין, עובר לפגיעתה בעבודה.